משבר בספורט הנוער

• מאי 2, 2024

אנו מפונקים להפליא בניו אינגלנד בשנים האחרונות בין ריצת הסופרבול של הפטריוט והרד סוקס זכה סוף סוף בסדרת העולמות. אין פלא שילדים מנסים לחקות את גיבורי הספורט שהם רואים בטלוויזיה, והורים מחייכים לרעיון שהחלום הזה מתגשם עבור ילדם. ואז אנו ממצמצים ומבינים שזה רק חלום של ילד. אחרי הכל, אנו יודעים שהמציאות שהילדים שלנו מגשימים את החלום האלה הם ככל הנראה כמו למצוא סיר זהב בסוף קשת בענן. או שאנחנו כן?

האם אתה מבין שרק 0.03% מהספורטאים בתיכון יגיעו למקצוענים? למעשה, 99.9% מהספורטאים לעולם לא ישחקו ברמה המקצועית ללא קשר כמה הם טובים. "ספורט נוער עוסק בבניית ילדים טובים יותר, לא בבניית ספורטאים טובים יותר", אומר ד"ר ברוס סווארה, מחבר הרפורמה בספורט לפני שנגמר השעון ומנהל המכון הלאומי לרפורמת הספורט (www.NISR.ORG). לחץ הביצועים כה כה קיצוני בקרב ספורטאים צעירים בזמן הלימודים בבית הספר היסודי, עד כי 70% שורפים ונושרים מספורט על ידי חטיבת הביניים. יתרה מזאת, ד"ר סוואר מציין כי "להברקות אתלטיות לפני גיל ההתבגרות אין קשר להצלחה אתלטית לאחר גיל ההתבגרות". למען האמת, כמה מגיבורי הספורט הגדולים שלנו אפילו לא התחילו את הספורט שלהם עד לשנות העשרה.

דייב ווהל, עוזר המאמן של בוסטון סלטיקס מסכים. "מייקל ג'ורדן למעשה נחתך מהקבוצה שלו בתיכון", אומר ווהל, "ולא התחלתי לשחק כדורסל עד שהייתי בן 10". המאמן ווהל מציין כי קיים חוסר התאמה עצום בסוגי הגוף לפני גיל ההתבגרות, אשר עשוי להעניק לילדים מסוימים יתרון אתלטי בעוד שהם צעירים אשר בהכרח נעלמים ברגע שעמיתיהם משיגים אותם בצמיחה.

גם ד"ר סווארה וגם המאמן ווהל מרגישים שילדים יכולים ללמוד שיעורי חיים חשובים בספורט, אם הספורט בנוי נכון. בנוסף ליתרונות הרבים בתחום הבריאות והכושר, ספורט מלמד את הילדים כיצד לעבוד בצוות. ספורט מלמד את הילדים כיצד לדחוף את עצמם לרמה הטובה ביותר שלהם. וכן, ספורט מלמד ילדים שכישלון קורה לעיתים אך החיים נמשכים.

טבעי שהורים ומאמנים ירצו שילדים ינסו כמיטב יכולתם. אבל במקום זה אומרים לילדים שהמיטב שלהם לא מספיק טוב. הורים מתרצים כי מקובל שילד שלהם יהיה ספסל כך שהקבוצה שלהם תוכל לנצח. בנוסף, אנו מעלימים עין מההתנהגות הרעה והספורט הספוג של מאמנים והורים אחרים, והכל בשם הזכייה.

המאמן ווהל נדהם כמה הורים שואלים אותו מה לא בסדר עם הספורטאי הצעיר שלהם מכיוון שילדם לא מספיק ממוקד. הוא זוכר בחיבה את ההערות של אביו אחרי המשחקים שלו בילדותו: "האם שיחקת הכי קשה שאתה יכול? ואז תרים את הראש למעלה.

אין פלא ששיעור הפציעות ושיעורי השחיקה בספורט הנוער הם כה גבוהים - ילדים נדחפים נפשית ופיזית לכיוונים שהם פשוט לא מחוונים ללכת בעודם כל כך צעירים. גופם ונפשם מתבקשים להופיע ברמה שמיועדת באמת לילדים גדולים יותר - בתיכון ומחוצה לה. לפני אותה נקודה, הדגש צריך להיות על כיף, בניית מיומנות ועבודת צוות. זה כמו לנסות לרוץ על ה- Indy500 בתוך חיפושית פולקסווגן או קאמרי של טויוטה. בטח, זה יפעל ואולי אפילו ינצח אבל אז המנוע יירה לצמיתות בתהליך.

נראה שאנחנו מקבלים כאשר ילדינו מביעים סלידה ממאכלים מסוימים, תכניות טלוויזיה, ספרים או אפילו חברים; אך לעתים קרובות אנו לא מצליחים לקבל את הילד שלנו אולי לא אוהב ספורט מסוים. ילדות היא באמת מסע של חקר וזה למעשה הילד שיש לו את המפה; אנחנו רק מדריכים. יש עולם של ספורט ופעילויות לבחירה - אבל עלינו לזכור שהילד שלנו הוא זה שמשתתף בפעילות הזו ולא אנחנו. על אחת כמה וכמה, עלינו לזכור כי רק מכיוון שילד טוב בפעילות, אין פירושו שהוא ירצה להמשיך בפעילות זו או סתם לעשות את הפעילות הזו.

רפורמה בספורט הנוער לא תתרחש במהלך הלילה, אך אנו יכולים לעשות כמות עצומה של צעדים חיוביים אלא רק לשנות את הציפיות וההתנהגות שלנו. אני באמת מאמין שכשההורים ילמדו רק לעודד את ילדיהם בלי לדחוף, השעון יתחיל להאט. כאשר הורים לומדים ליהנות מצפייה בילדם לומד כישורים חדשים וביטחון חדש שנמצא, השעון יאט עוד יותר. אבל השעון לא באמת ייעצר ויאפס עד שהילדים שלנו יתחילו להשתעשע שוב. זה יכול לקרות היום ואתה צריך לעשות את הצעד הראשון.

הוראות וידאו: המשבר של כוכבת "השמיניה": מההצלחה ועד להתבודדות ביער ירושלים (מאי 2024).