שחקנית נחושה

• מאי 13, 2024

מאז שהייתה ילדה קטנה, ויויאן הכריחה את עצמה להאמין שיום אחד היא תהיה שחקנית נהדרת. ולהפוך לשחקנית נהדרת שהיא עשתה. זה היה לאחר שהיא דקלמה את "בו פיפ הקטן" לקבוצת התיאטרון של אמה, ויוין ננשכה על ידי החיידק המשחק. רק כשהיתה בת 18, זה היה אחרי שראתה סרט של חבריה לכיתה, מרגרט אוסאליבן, סוף סוף התוודה בפני אביה על שאיפות המשחק שלה. אביה תמך בה ורשם אותה לאקדמיה המלכותית לאמנויות דרמטיות בלונדון, אנגליה.

במהלך הנוכחות הקצרה שלה שם, ויויאן הרטלי לקחה את שמה המקצועי "ויוין לי" מבעלה הראשון שאליו היא הייתה נשואה. בגלל נישואיה להרברט ליי הולמן, ויויאן הפסיקה להשתתף ב- RADA. עם זאת, היא עשתה את דרכה לחלקים קלים מההצגות שהועלו באותה תקופה בווסט אנד. אחד החלקים הללו כלל שורה אחת למחזה, "רצח במייפייר" מאת איבור נובלו. תפקידה העיקרי הראשון היה כאלמנת חייל בסרט "האבנט הירוק" וזכה לביקורת הביקורתית הראשונה ששיבחה אותה מעל חומר ההצגה. במקביל, ויויאן הוסיפה גם זיכויים קולנועיים למנתה שלה. התפקיד הראשון שלה בכיכובו, מול גרייסי פילדס בסרט "Look Up and Laugh" (1935) היה למעשה תפקידה הקולנוע הרביעי. אך בשל העובדה כי השלושה הקודמים מילאו תפקידים מינוריים, ויוין ליי הייתה עצבנית כל כך עד שהיא תגיע לתחילת יום הצילומים, 6:30 בבוקר כדי להיות מדויקת, למרות שלא יהיה עליה צורך לצלם. הקלעים שלה עד אמצע אחר הצהריים.

אך רק לפני שהובלה בהצגה "מסכת הכושר", ויויאן תקבל שבחים ביקורתיים ותהפוך להצלחה בן-לילה. אבל בדיעבד, ויוין האמינה באותה נקודה מוקדמת בקריירה שלה, היא לא הייתה צריכה להיחשב כ"שחקנית גדולה "כפי שכתבו חלק מהמבקרים. "... לקח לי שנים ללמוד מספיק כדי לעמוד בדברים שאמרו," היא צוטטה ואמרה כשדיברה על זכרונות הביקורות הגדולות הראשונות שלה.

ארבע שנים לאחר מכן, ויויאן לי זכה בהצלחה באחד התפקידים החשובים בהוליווד - התפקיד של "סקרלט אוהרה" בדרמה האפית, "חלף עם הרוח". לאחר שקראה את הספר וגילתה כי היה חיפוש אחר שחקנית עבור החלק, ויויאן רק ראתה את עצמה בתפקיד למרות שכל הסובבים אותה ספקו שהיא תקבל את התפקיד. על פי השמועה, היא דחתה את תפקידה של "קתי" בה הייתה משתתפת בכיכוב לצד אהבתה לורנס אוליבייה בתפקיד הית'קליף בסרט "Wuthering Heights" (1939), שהיא אמרה לסוכנה שהיא מחזיקה לטובה תפקיד. סוכנו של ויויאן אמר לה שלעולם לא יהיה תפקיד טוב יותר מ"קתי "של ברונטה. אבל ויוין הוכיח שכולם טועים. היא זכתה בתפקיד על כל שחקנית ידועה בהוליווד כולל קרול לומברד ובט דייויס. אף על פי שהייתה מחאה גדולה על שחקנית ילידת אנגליה שמשחקת בל בלום הדרומי, ויויאן הוכיחה את כל מבקריה כשגויים, כאשר "Gone With The Wind" (1939) הפכה לשובר קופות, ויויאן הייתה מועמדת לאוסקר השחקנית הטובה ביותר.

לאחר זכייתה באוסקר על "חלף עם הרוח" (1939), ויויאן חזרה לבמה לככב עם אוליבייה בהפקה בימתית של "רומיאו ויוליה" בברודווי. אך הפרויקט שמומן על ידי שני הכוכבים ילידי אנגליה היווה עבורם אסון כלכלי. למעט כמה סרטים, כולל הרומנטיקה הקלאסית "גשר ווטרלו" (1940) והסרט השני מבין השלושה שויויאן עשה עם אוליבייה, "אשת המילטון ההיא" (1941), ויוין חזר ברובו לתיאטרון.

כשזה הגיע לנגינה של "בלנש דו בויס" במחזהו של טנסי וויליאמס "חשמלית בשם תשוקה", המחזה זכה למחלוקת רבה בגלל נושאי הטאבו והוולגריות שלו. עם זאת, ויויאן דגלה בהצגה באומרו, "כל כך הרבה אנשים גינו את המחזה על הנושא הנוקשה שלו. בעיניי זו תחינה מרגשת עד אינסוף לסובלנות לכל היצורים החלשים, השבריריים, המפוצצים כמו עלים לפני רוח הנסיבות." לילה אחר לילה, ויויאן הציג את ירידתה של בלנש לטירוף והיה עוזב את הבמה בכל פעם רועד. ייקח לה שעות להרגע אחר כך. היא לא הייתה הבחירה הראשונה עבור וויליאמס או הבמאית אליה קזאן לתפקיד הסרט, אך שוב, ויויאן הוכיחה את עצמה כבחירה הנכונה כשקיבלה את האוסקר השני שלה.

לאחר מכן, ויויאן הייתה חוזרת לשלב בו היא תישאר בחלק ניכר משאר הקריירה שלה, למעט שני מסרטי הגמר שלה. למרות מצבה הבריאותי שהידרדר במהירות בסיום חייה, ויוין החלה להתאמן על "איזון עדין" של אדוארד אלבי כאשר נפטרה בביתה בגיל 53.

הוראות וידאו: Never give up- לא מוותרת (מאי 2024).