פרי החופש
אך פרי הרוח הם אהבה, שמחה, שלום, אכפת-פנים, טוב לב, טוב, אמינות, עדינות, שליטה עצמית. כנגד כאלה אין חוק. הגלטיים 5: 22-23

אותם גלטים. אני צריך להצטער שהם נתנו לפול כל כך הרבה בעיות, אבל במקום זאת אני אסיר תודה בגלל המכתב המצוין שהוא כתב כדי ליישר אותם. כל 3000 פלוס המילים שלו נפלאות ללמוד לעומק. אבל אני מוצא את עצמי שוכן בפרק החמישי, שם פול בוחן את הטריטוריה החדשה והפרועה בה נוצרים חיים. אנחנו לא גרים בארץ החוק, עם כללים על כל דבר קטן שמכיל אותנו בחוזקה. אנו חיים ברוח, מקום של חופש אמיתי. מגורים שם הם בבת אחת הרבה יותר קלים וקשים לאין ערוך מהחיים במדינה הישנה. נטל החוק נעלם, אך האמונה העובדת באמצעות אהבה היא די תובענית בדרכה שלה.

קח למשל את הצהרתו של פול כי "החוק כולו מתקיים בהצהרה אחת: ואהוב את רעך כמוך." בארץ החוק, כיצד לטפל בשכניך היה מסודר בפרטים מרתקים, ואף על פי שהיו המון קווים, כל עוד שמרתם בתוכם, הייתם טובים ללכת. המצב שונה בהרבה במדינת החירות. עלינו ללכת ברוח ולפעול בהתאם. אז איך אנחנו אוהבים את שכנינו? הליכה ברוח פירושה ללכת לפי עקרונות, באופן כללי, ולא על פי כללים. המשמעות היא שכעניין מעשי עלינו לעבוד "איך לאהוב" על כל מקרה לגופו. זה דורש מאמץ רב. אז מה? האם אנו סורקים את שרירי המאמץ יותר ומנסים יותר? תודה לאל, לא, מכיוון שנכשל בהכרח.

פול נותן לנו עזרה בשרית, בלי שטויות. הוא אומר, "לך ברוח ולא תעשה את תשוקת הבשר." ואז הוא מונה את יצירות הבשר, אכן רשימה לא טובה. התבונן בזה בפסוקים 19-20. כמה מאותן 'יצירות' הן תיאור טוב כיצד אפילו נוצרים אינם מצליחים לאהוב אחד את השני לפעמים. (אולי מעולם לא חווית סכסות, קנאה, שאיפות או אנוכיות אנוכיות בכנסייה שלך? אם אתה אומר שלא, אני אומר שתעשה זאת. אבל אני סוטה.) הרשימה הזו משמשת בדיקה ראשונית. אם אנו מנסים לאהוב את שכנינו במאמצינו שלנו, בבשר, אותן "יצירות" בשרניות הולכות להתפוצץ ולפתות אותנו לגישות ומעשים חסרי אהבה. אנחנו לא רוצים להיכנע לאף אחד מהפיתויים האלה, אבל זו הנטייה שלנו, אפילו כשאנחנו מתאמצים, כשאנחנו הולכים בבשר. אבל בארץ החופש אנו הולכים ברוח, וכוחו שוכן בתוכנו, כוח בלתי ניתן לכיבוש לתמיד.

אם הליכה בבשר מייצרת את הרשימה הנוראה הזו, מה מייצרת הליכה ברוח? פול מספר לנו ברשימה גדולה אחרת בפסוקים 22-23, אותם הוא מכנה פרי הרוח. כתבתי את זה בראש העמוד בשבילך.

יש הבדל נפלא בשתי הרשימות, מעבר לאלו הברורים-הדברים-הם-רעים והדברים-אלה-טובים. זהו זה: בשמות הרשימה הראשונה, פול משתמש ב"יצירות ", ואילו בשני הוא משתמש ב"פרי". עכשיו עובד ו פרי יכולות להיות מילים נרדפות גם באנגלית וגם ביוונית. אנו משתמשים בביטוי "פרי עמלך", כלומר התוצאה של עבודתך. המילה היוונית שימשה באותה צורה.

הנה הדבר המגניב. אם כי המילה היוונית ל עובד (ארגון) פירושו פשוט את העבודה שביצעת, או דברים שציינת לעשות, פרי, (קרפוס ביוונית), למעשה יש לפחות שלושה היבטי משמעות, שכולם שופכים אור על פרי רשימת הרוחות. שלושת היבטי המשמעות הם:
• האחד: פרי בפועל, הגידול הטבעי מצמחים שונים. ישוע משתמש במשמעות זו בג'ון 15 כדי ללמד אותנו על להישאר בגפן ולשאת פרי, אם כי כמובן שזה פרי מטאפורי.
• שניים: פרי חלציו - ילדיכם, התפתחות טבעית של נישואים אוהבים.
• שלוש: פרי עמלכם, תוצאת עבודתכם, בדומה למשמעות “יצירות” ברשימה הראשונה של פול.

קחו למשל את פרי הרוח הראשון, אהבה, לפי המשמעויות הללו. אנו יכולים וצריכים לנסות לאהוב אחד את השני. אנחנו צריכים עבודה בזה (כלומר שלוש). עלינו להחליט במודע לאהוב אנשים, אפילו את אויבינו.

אבל אהבה היא הפרי הטבעי של החיים ברוח (כלומר אחד). אז עלינו לבדוק ... האם אנו אוהבים את הזולת בהצלחה, את הטוב, את הרע ואת מכוער? אם לא, פעמוני אזעקה צריכים לצאת. האם אנו באמת חיים ברוח, שומרים על הגפן האמיתי? אם כוחו אינו זורם דרכנו, באמצעות מערכת יחסים אמיתית עם ישו, הניזון מתפילה וקריאת תנ"ך, איננו יכולים בשום דרך לצפות לשאת את פרי האהבה.

הכנסייה היא הכלה של ישו, והאהבה היא אחת מילדיה (כלומר שניים).כאן נוכל לבצע בדיקה רחבה יותר: האם הכנסייה שלנו אוהבת את חבריה, את המבקרים בה ואת הקהילה שבחוץ? אם יש חוסר אמיתי בפרי הרוח בכנסייה שאנו מגיעים אליה, אולי זה לא באמת חלק מכלת המשיח. אולי עלינו לחפש כנסייה אמיתית. או שאולי עלינו להישאר ולספר לאנשים שלידנו על ישוע.

קרא את הרשימה ההיא של פרי הרוח באטיות, מדיטטיבית, על ברכייך עם ליבך ופינות הנפש הכי מטופחות שנפתחו בפני אלוהים. אני עושה את זה, מתחנן בפניו שיעזור לי לעולם לא ללכת בבשר, לעבור לגמרי לחופש ולשאת את פרי הארץ לתפארתו. אני אהיה בזה הרבה זמן.