אימוץ GLBT
שוב מצאתי את עצמי נאבק עם מה לכתוב באתר זה, לא בגלל אימוץ הרעיון זה משהו שיכולתי לדבר עליו במשך שנים, אלא מכיוון שלאחרונה נאלצתי להרגיש לא רצוי בקהילת האימוץ שלי.

עובדה יחסית לא חשובה שאני אישה לסבית, אבל עובדה זו לבדה הציבה אותי במקום לא נוח עם אלה שעד אז התחשבתי בחברים. מציאות זו מעלה את השאלה - האם יש לאפשר למבוגרים הומואים / לסביים / דו / טרנססקסואליים לאמץ.

עמדתי בנושא אמורה להיות ברורה, אבל בשבוע האחרון דווחתי על דעות אחרות באופן בוטה בפני.

נראה שאימוץ ודת הולכים יד ביד (לא בכל המקרים אך בהחלט יש מתאם) ורובם המאמצים כבחירה (ולא מתוך עקרות) מושרשים בצורה דתית עמוקה. זו החוויה האישית שלי ובשום אופן לא דבר רע.

זה יוצר קהילה שמבוססת על אמונה, והדרה מצערת של אנשים שאינם הולכים אחר אותן אמונות כמוהם. מצאתי את עצמי נרדף רק בגלל שאני חולק חלק מאוד שמור מעצמי.

נראה כי יש שהרחיקו לומר כי אין לאפשר למבוגרים GLBT לאמץ ילדים.

מצאתי את עצמי מדהימה מהמחשבה הזו שהיתומים האלה יהיו טובים יותר במוסד מאשר בבית שבמקרה צריך לאהוב נשים (או גברים) במקום אחד מכל אחד מהם?

אז בזמן שאני מנסה לחפור את עצמי מהשוחות האלה ולמצוא את בעלות הברית האמיתיות בין הזאבים בבלגן הזה, אשמח לשמוע את מחשבותיכם. האם לאפשר למבוגרים ב- GLBT לאמץ?

אם כן, תגיד לי מדוע אתה מאמין בכך (כלומר אתה מאמין שהוא פשוט טוב יותר ממוסד או שאתה מאמין שזו אפשרות שווה למשפחה "טיפוסית").

אם אינך מסכים להסביר מדוע, אנא היכנס לעומק יותר מציטוט פשוט מהתנ"ך. אשמח לשמוע את מחשבותיך בעניין. אני אתחיל פוסט בפורום האימוץ. אנא שתפו את מחשבותיכם בעניין שם.