הסרט התיעודי של קנזס
יוצרי הקולנוע ג'ו ווינסטון ולורה כהן עשו סרט תיעודי המבוסס על ספרו הקלאסי של תומאס פרנק, "מה העניין עם קנזס?". לסרט יש את אותו הכותרת, אם כי המיקוד שלו שונה מזה של הספר. בזמן שפרנק מעלה טיעון פוליטי מדוד המבוסס על עובדות וסטטיסטיקה, יוצרי הסרט מסתמכים על קנסאנים אמיתיים כדי לתאר את "קנזס" צייטגייסט.

הסרט יוצא מן הכלל בכך שהוא לא מכיל קריינות או פרשנויות מכל סוג שהוא. מהסצנה הראשונה ועד האחרונה אתה צופה בקאנסנים בפועל מתנהלים בחיי היומיום שלהם. הפעילויות שלהם, כמו גם הערות משלהם, יוצרים את הנושא ואת נקודת המבט של הסרט.

פעילויות ותגובות אלה תומכות בתזה של תומאס פרנק - שקנסנס שמרניים מכיוון שהם מעריכים את עמדתם בסוגיות חברתיות כמו הפלות יותר מכפי שהם מעריכים את מצבם הכלכלי. אנג'ל דילארד, אחד השמרנים הדתיים המופיעים בסרט, הוא תומך-חינוך נלהב שעובד קשה למען המטרה. נראה כי היא ומשפחתה נוחים מבחינה כלכלית, אך הם סובלים מהפסד כספי גדול במהלך הסרט - כזה שניתן יהיה להעלותו על הדעת ללא קשר להכנסותיהם. עם זאת, הם מקבלים את האובדן בחינניות, כחלק מרצונו של האל.

סוגיות כלכליות משחקות חלק גדול בחייה של דמות אחרת, דון טסקה, הנאבק להחזיק בחווה המשפחתית שלו. אחת הסצינות הנוקבות ביותר של הסרט מציגה אותו ליד קבריהם של אבות אבותיו, בו זמנית גאה בהם ועצוב בגלל נסיבותיו שלו; הם הצליחו לעבוד את הארץ הזו בהצלחה - מדוע הוא לא יכול?

הסרט נוגע בכלכלת קנזס בעיקר בעוברו. אנו רואים בניינים רבים שנרשמים ועוקבים אחר כישלונו של עסק, אך בעיקר אנו רואים נוצרים שמרנים ותוססים החיים את אמונתם. ההשפעה של הצגת דעותיהם ללא הערות מנוגדות היא עוצמתית ומעצבנת.

בריטני ברדן, שבסרט מתכוננת להשתתף במכללת פטריק הנרי (שאתר האינטרנט שלה מוסיף "למען המשיח והחירות" על שם המכללה), קובעת באופן ענייני שאמריקה היא מדינה נוצרית. אמה מסבירה במתיקות למצלמה כי שמונים אחוז מהנוצרים המגיעים למכללות חילוניות נוטשים את אמונתם עם סיום הלימודים.

הסרט התיעודי מבהיר כי דבקות באמונתם היא המטרה הסופית של משפחות אלה. הברדנים מתרוממים בבירור בגלל ביקורם במוזיאון הבריאה בקנטאקי, שם מדריך נותן הצדקה מהירה לאש של הבריאתנות, שבמפגע יתקשה להפריע, ויכוח הרבה פחות. הברדנים פשוט מהנהנים ומחייכים.

ראיתי את הסרט בהקרנת אגודת הקולנוע של לינקולן סנטר בניו יורק. יוצרי הסרט היו שם, והם דיווחו שתומאס פרנק והאנשים המופיעים בסרט כולם מרוצים מאוד מהתוצאה הסופית. אני יכול לראות איך הם היו. הסרט מרחיב את רעיונותיו של פרנק והופך את קנזס שלו למקום אמיתי חי, שאי אפשר להכחיש. הסרט מציג גם שמרנים כאנשים תלת מימדיים, בשר ודם - לא כקריקטורות שצריך לצחוק עליהם בצורה גסית.

בדיון בפאנל לאחר הסרט, הצרפת פוקס פיבן, פרופסור מכובד למדעי המדינה וסוציולוגיה במרכז הבוגרים, אוניברסיטת סיטי בניו יורק, הכריזה שהיא אתנוגרפיה מצוינת, וזהו. חברי הפאנל האחרים התלבטו אם הסרט יעורר הבנה בין ליברלים ושמרנים, והקונצנזוס הכללי היה שהוא לא יעשה זאת.

כפי שהחידונים ב- YourMorals.Org מראים לנו, עמדותינו בנושאים כמו הפלות הינן מושבות עמוק ורמות בטן. לא משנה כמה טוב אני מכיר את אנג'ל דילארד מהסרט הזה, ולא משנה כמה אני יכול להזדהות עם סיפור חייה ולהתפעל ממלכיתה וחיותה, אני לא מתכוון לשנות את דעתי לגבי הפלות וגם היא לא.

אני ממליץ בחום על "מה העניין עם קנזס"? דוקומנטרי כמבט לא ערוך לתרבות ומחשבה מרתקת במיוחד. בין אם אתה מוצא את הדמויות שלה להיות גיבורים, קורבנות מוטעים של התנועה השמרנית הנוצרית, או סתם אחד הזנים הרבים של אמריקאים במדינה הגדולה הגדולה הזו שלנו, הסרט בהחלט משאיר את ההחלטה הזו לך.

הוראות וידאו: Game Changers DEBUNKED (The Film) w/ Deleted Scenes (מאי 2024).