עיכוב צינור Keystone מסוכן לבעלי חיים
ב- 10 בנובמבר 2011 הודיע ​​הנשיא אובמה על עיכוב נוסף בקבלת ההחלטה על הרחבת צינור הקיסטון. הוא הצהיר כי יש צורך במחקר נוסף לצורך הפניית פוטנציאל לניתוב מחדש של קטע נברסקה, אחת ממדינות הארץ המושפעות מהתרחבות הצינור. רבים רואים בעיכוב זה חדשות טובות. עם זאת, ישנם גורמים הנוגעים לגורמים אשר יש לבחון לפני שמניפים את דגל הניצחון.

הרחבת הקיסטון פועלת מאז 2008, מה שאומר שלממשל אובמה הייתה כמעט תקופת כהונתה כדי להגיע למסקנה הגיונית, חופשית מהסחת הדעת הנוספת של מערכת בחירות חוזרת. זה מותיר רבים לתהות אילו נתונים עשויים להתקיים שיכולים להתנגד למידע המדעי שכבר נמצא כעדות כדי להצדיק התארכות כזו. כאשר מסירים את ראיית המנהרות מהדחייה המדווחת הזו, מתברר ש"עיכוב "זה ככל הנראה אינו אלא טקטיקה מצננת מדינית בניסיון להרפות את דעת הקהל. בינתיים, התמרון הנדחה הזה מאפשר לקנדה להמשיך ולגרום נזק בלתי הפיך לכוכב החיים ולחיות בעלי החיים.

הרחבת הצינור המוצעת, שתוכנן לעבור דרך לב הארץ החקלאית של ארצות הברית, היא רק חלק אחד מהבעיה. החלק האחר שוכן בהמשך קנדה לחמם את האזור הארקטי באמצעות שאיבת פחמן מסוכנת, תוך הרעלה בלתי הפיכה של המים והאדמות השמורות לחיות בר לאורך הדרך. העדפתו של הנשיא אובמה ל"אין החלטה "על פני דחיית הסף את התוכנית מותירה את אמריקה להרס מתמשך של שטחי מים רטובים מוגנים, אדמות בר וסכנת חיים בטבע בסכנת הכחדה שנמצאת על ידי מיצוי חולות טאר, מוצדקת על ידי שתי המדינות במסווה של עסקה היפותטית.

התגובה המהירה של TransCanada להודעה הייתה מצמררת עצם. תוך רגעים מסוימים הצהיר התאגיד כי הוא היה בטוח לחלוטין שההרחבה תתקדם. קונצרן השמן הגדול הזה כל כך בטוח שההכנות נמשכות ללא עיכוב למיצוי חולות טאר בקנדה. תוכנית הדלק המלוכלכת הזו מערערת ישירות את כוונת האמנות הבינלאומיות להגן ולשמור על מינים בסכנת הכחדה ועל בתי הגידול שלהם. מלבד בעלי חיים מוגנים שמתים במהירות מחשיפה, בתי הגידול לכל צאצא עתידי נפגעים לצמיתות. קנדה הורסת במכוון בתי גידול של חיות בר שהחזיקו בעבר במשאבי מים ואדמות ברת קיימא בכדי להשיג גישה לפחמן מלוכלך לשם מיצוי, המשפיע על כדור הארץ באופן דומה לזה של סרטן העור אצל אנשים.

השאננות המתמשכת של אמריקה כלפי מיצוי חולות טאר מפרה את חוק תיקון הפלי של ארצות הברית ומינים בסכנת הכחדה, בנוסף לאמנה הבינלאומית להגנת הטבע ולשימור חיות הבר. פעולות אלה בוצעו כדי להסדיר טוב יותר את האחריות הממשלתית כלפי כדור הארץ ותושביו. גופים ממשלתיים צפויים לפעול על פי החוק, ולא לנקוט בהם. באופן כללי, האקלים הפוליטי של קנדה / אמריקה מביא לכך שחיי בעלי חיים אינם נחוצים לקיום חיינו ושההתבססות על מקדשים שהובטחו לקיום בעלי חיים הינה תוצאה לא מהותית.

דעת הקהל חשובה, שכן הממשלה פועלת למען האנשים, לא התאגידים או הלוביסטים שלהם. נתונים שפורסמו באופן פומבי, הגיעו למסקנה כי פרויקט זה יניע אירועים שלא ניתן היה לתקן והוכיחו כי תוכנית זו פשוט הולכת רחוק מדי. הנהלת הבית הלבן והעם האמריקני זכו להאזין לאינספור מומחים מדעיים, חתני פרס נובל, ראשי מדינות, פילוסופים, מנהיגים רוחניים וזעקות עולמיות. לא ניתן לטעות, עם כל הנתונים המדהימים שהובאו שהתגובה שניתנה מהבית הלבן היא חלשה וחסרת סמכות.

השבתה זו אינה מספקת פיתרון אמיתי לחיי בעלי חיים בכל שטחי הארץ של אמריקה, אזורי הגידול בסכנת הכחדה בסכנת הכחדה של קנדה או יוזמות אנרגיות נקיות. במקום זאת, זה נותן מראה של טריוויאליות בעניינים הנוגעים לקיימות חקלאית ובעלי חיים, כמו גם, מסתיר את החשיבות של יישום משאבי אנרגיה אחראיים. בנוסף, היא מראה שאמריקה מוכנה להיות שותפה להפרה הישירה של קנדה בחוקי הבר הטבע הבינלאומיים. ממשל אובמה יכול וצריך לנקוט עמדה נחרצת תוך ניצול החוקים הקיימים ותלולי הראיות עימם הוא כבר השיג. אחרת, משאיר את העולם בקיפאון במקום להתייחס באופן פעיל לאחריותנו הקולקטיבית ליציבות אקולוגית.

למי שמעוניין להזכיר לממשל אובמה שיש לנו רק פלנטה אחת, חתמו על יוזמת הרחבת הקיסטון וכיבוי חולות טאר סנדס.