קרבן החטיפה חוזר למשפחה כעבור 23 שנה
קרבן החטיפה חוזר למשפחה 23 שנה לאחר מכן

קרלינה ווייט נחטפה כשהייתה בת 19 יום מבית החולים הארלם. כעת, 23 שנה מאוחר יותר, יש לה את הכבוד המפוקפק להיות קורבן החטיפה שהתרחק מהמשפחה שלה הארוך ביותר.

האימה של הלבן החלה ב- 4 באוגוסט 1987, כשקרלינה פיתחה חום. הם הגיעו לבית החולים הרלם בניו יורק באיחור וטמפרטורת התינוק הייתה 104◦. היא אושפזה והוריה, ג'וי ווייט וקרל טייסון, חזרו הביתה לישון. כשחזרו, נאמר להם שהתינוק נעדר, נגנב על ידי אישה לבושה במדי אחות.

חקירת החטיפה לא הובילה לשום מקום, ובסופו של דבר זה הפך למקרה קר.

ואז יום אחד בדצמבר (2010), קרלינה, שהכירה את עצמה כניידר ננס, יצרה קשר עם המרכז הלאומי לילדים חסרים ומנוצלים. היא ביקשה את עזרתם במציאת הוריה הביולוגיים.

היא חשדה מזמן שקאסנדרה פטווי, האישה שגידלה אותה, לא הייתה אמה. תוך כדי התבגרותה, היא חיפשה בפניה של האישה קווי דמיון לשלה, אך לא מצאה כאלה. כשנכנסה להריון בגיל שש עשרה, פטווי לא הצליחה לספק תעודת לידה. היא מעולם לא הרגישה קשר 'אם-בת' לפטווי והחלה לתהות על מערכת היחסים ביניהם.

בבגרותה, קרליין / נג'דרה ובתה הצעירה עברו לאטלנטה, ג'ורג'יה. רק אז החלה בחיפושיה אחר הוריה הביולוגיים. המרדף אחריה הוביל אותה לרעיון להתקשר למרכז. צוות המרכז מצא שלוש קבוצות הורים אפשריות לנעד'רה דאז, אחת מהן הייתה ג'וי ווייט וקרל טייסון.

ארני אלן, נשיא המרכז לילדים מנוצלים וחסרים אמר: "הצעירה הזו מקבלת את כל הקרדיט. היא הרגישה את זה."

היא גם הרגישה את זה כשהביטה בתמונות של עצמה כתינוקת. כך גם אמה ואביה, על פי ההצהרות הרגשיות שלהם. בדיקת DNA שנמסרה על ידי משטרת ניו יורק אישרה את הקשר והפכה לרשמית - Nejdra Nance הייתה קרלינה ווייט.

בראיון ל"ניו יורק דיילי ניוז "אמה של קרלינה, אמה האמיתית, אמרה," ברגע שראיתי את התמונות האלה (ששלחו לה פקס על ידי המרכז), אמרתי, 'זו הבת שלי. ראיתי את עצמי בה.' לבן הנלהב החזיק תצלום של קרלינה התינוקת.

"כבר ידעתי בליבי שזאת הבת שלי", אמר טייסון לכתבים, כשהוא חושב שוב לאותו רגע בו הוחזרה לו בתו. "כל מה שיכולתי לעשות היה להזיל דמעות."

הרבה דמעות הוזלכו במשקי הבית הלבן-טייסון בימים האחרונים, והפעם כולם באושר. מתאחדת עם הורים, סבים וסבתות, דודות, דודים, בני דודים ואפילו אחים ואחיות שמעולם לא הכירה, קרלינה חיה במערבולת. היא נוסעת בין אטלנטה לניו יורק עם ילדה שלה, היא מנסה להסתגל, מנסה לקחת את כל זה. זהו, היא מודה, ויש לה המון מה לקחת בה. היא התחילה בפגישה עם הוריה, גרושים עכשיו ואישה ארוחת ערב משפחתית ביום ראשון עם הצד של אמה במשפחה. היום היה מלא צחוק, דמעות ותקווה.

זה מה שאנשים בכל העולם מרגישים כאשר הם קוראים את הנס של קרלינה.

בראיון לתוכנית 'היום שואו' סיכם ארני אלן את זה לכולנו. "יש המון נסיבות בהן הילדים האלה עדיין יכולים להיות שם בחוץ. עדיין יכולים להיות בחיים. אז היום קרלינה ווייט הופכת לסמל שהחיפוש נמשך אחר המון ילדים מילדים נעדרים של אמריקה."

זה די סמל להיות.


הוראות וידאו: זמן אמת עונה 1 | פרק 23 - להפיל את החומות (מאי 2024).