חרס ראקו

• אַפּרִיל 30, 2024

חרס ראקו

ראקו הוא יפני באופיו. על פי רוב המילה ראקו יכולה להתכוון לדברים רבים כמו: ליהנות מחופש, שמחה, נוחות, שביעות רצון או פשוט אושר.

הראקו הוא כלי חרס שנוצר לראשונה במאה ה -15 על ידי נזירים זן בודהיסטים בתה הטקסי שלהם. נזירי הזן נהנו מסוג זה של כלי חרס וקערות תה מכיוון שהיה צנוע והעבירו טבעיות פשוטה. הקיסר דאז, סן ריקיו, נתקל ביצר אריחים נפלא ומלא אומנות בשם צ'וג'ירו. סן ריקיו נהנה מעבודתו של צ'וג'ירו. לאחר מכן הוא ביקש ממנו ליצור קערות תה לטקס התה שלו. עד לאותה עת היו הסינים האנשים היחידים שהשתמשו בקערות תה ויפן עשתה "ניתוק" איטי אך יציב מסין.

יפן, לאחר שקיבלה תה מסין, החלה לא רק לאהוב תה אלא גם לטפח אותו. כשהובא התה ליפן הוא הובא לשם על ידי כומר ולכן הוא היה שיכור רק במהלך טקס דתי או בהזדמנויות אחרות בעלות שם.

עד המאה ה -16 כובדה עבודתו של צ'וג'ירו לגבוהה ביותר. הקיסר הידייושי היה כל כך מרוצה מקערות כלי התה של הראקו, עד שצ'וג'ירו ייצר שהוא "מיתג" אותן בחותם זהב והסמל ייצג את "ראקו". אושר פשוט.

צ'וג'ירו עשה קערות או כלי ראקו שאפשר לעטוף את שתי הידיים סביב הגביע. זה יצר את תחושת החום בידיים שלך. זה הרגיש כאילו התה צף בכף היד או בידו. זהו גם כלי חרס רך. צ'וג'ירו חי בין 1500-1589 והוא היווה השראה לתרבות הזן לכלי חרס. זה נחשב לאמנות פונקציונלית. לכלי התה הראקו השחור של צ'וג'ירו יש שם רשמי בשם ראקו יאקי והוא נחשב למפורסם ביותר והמוערך ביותר מכל כלי החרס והתה. זיגוגיו היו עשויים מסלע שהיה מנחל קמוגאווה המקומי. הוא הומס ואז לוש כמו לחם. הראקו שהופק היה עבה ועם זאת קל מאוד. צ'וג'ירו ראקו יאקי הוא בצבעים של שחור וקערות תה של אקה ראקו יאקי או תה אדום. צבעים אלה החמיאו לירוק העמוק של תה Matcha ששימש במהלך טקס התה היפני הקדוש. טקס התה היפני חוזר לפחות אלף שנה. כאמור הטקסים הראשונים נועדו לתפילה והטקס היה במקדש. טקס התה היפני נמשך גם היום. זהו ביטוי אומנותי שמתעורר במצגתו עם התה הירוק של Matcha. טקס וצורת אמנות זו ייחודית ליפן.

בשבוע הבא אפרסם סיפור המסע האישי שלי אל מה שמכונה ראקו "המערבי". כאן אדון גם באופן המעניין במיוחד הטכניקות והתהליך הירי.

ווה (הרמוניה), קיי (כבוד), סיי (טוהר), ג'אקו (שלווה)