הפתעה לאמי
זו הייתה מתנה ליום האם המאוחר, אבל ההבעה על פניה הפכה את ההמתנה לשווה. ב- 20 במאי 2012 רקדתי עבור אמי שהייתה חלק מקהל בתכנית האחרונה.

רקדנים הגיעו לריבת ריקודי הבטן של ניה וחאפלה. אמא הייתה איתי ולא היה לה שום מושג שאני מקדיש לה את ההופעה שלי. דאגתי שיהיה לה מושב טוב. הופתעתי שלפני המופע היא מעולם לא שאלה אותי על הכוריאוגרפיה שלי.

הבעלים המשותף של האולפן קרא את ההקדמה שכתבתי, "המבצע הבא הזה רוצה להקדיש את השיר הזה לאמה, ג'ורג 'הריסון בחייה, רוח שקטה שהפכה אותי לאישה החזקה שאני היום. אני אוהבת אותך, אמא ". בכנות, לשמוע מישהו אחר לקרוא את זה ולדעת שהאישה החשובה ביותר בחיי האזינה לזה, גרמה לי לרצות לבכות.

אתה מבין, אמא הייתה ילדה צעירה מאוד ביישנית, שהייתה אוהדת הביטלס. היא אמרה לי מזמן, "לא ממש אכפת לי מפול או ג'ון. ג'ורג ', הוא עשה את זה בשבילי".

שנים עברו והסתכלתי לאחור, ראיתי איך השניים דומים כל כך. למרות שמעולם לא שאלתי אותה מדוע היא כל כך אוהבת את ג'ורג ', ראיתי שאמא והוא לא מוחצנים אמיתיים. ובכן, אני יודע שג'ורג 'שר והופיע מול אלפי נערות צורחות, אבל הייתה בו התכונה הביישנית הזו. אמא הייתה באותה דרך.

אמא הייתה אמנית נהדרת בבית הספר, אבל הוריה לא עודדו אותה. אמא לא ראתה איזה כישרון גדול היה לה. היא חשבה שרק מעודדות הלכו לנשף, אז בגלל זה היא לא הלכה. עם זאת, היא תמיד עודדה אותי, והיא דאגה שאקיים אחר תשוקתי.

כשרקדתי ל"משהו ", כוריאוגרפיה של רעלה תוך כדי שימוש במוזיקה מאלבום Cirque de Soleil, רציתי להרהר באותה אישה צעירה ויפה, אותה צעירה שהייתה לה הרבה חברים, אבל שמרה לעצמה עם הרישומים שלה.

תארתי אותה בזמן שרקדתי, ואפשרתי למעטה להפוך ל"משהו "בתוכה שידעה שיש לה על עצמה, פעם. כשהפרדתי את הרעלה ממני והרמתי אותו באוויר, זו הייתה הדרך שלי להראות לאמי שהיא, לא משנה איך החיים יתנהגו, חיבקה אותה "משהו".

השיר, כן אני יודע, הוא גבר המספר לאישה איך הוא מרגיש כלפיה, ורוב רקדני הבטן לא היו רוקדים לשיר כזה, אבל בעיניי, השיר היה כל כך הרבה יותר. כשאני שומע את השיר, כל כך הרבה עובר לי בראש על אותה צעירה שהייתה הופכת לאמא שלי.

זו תמיד הייתה מחשבה שלי, לרצות לרקוד לשיר הזה לאמא. אמרו לי שהיא אוהבת את זה וקצת הרגשת אותי. גם אני חשבתי שזו מתנה נהדרת.