1917 רובע חירות עומדת
1916 הייתה שנה עמוסה מאוד עבור המנטה. שלושה עיצובים חדשים נוספו באותה השנה בזכות תחרות עיצוב. מטבע מרקורי וחצי הדולר מהליכה של A.A. ויינמן אמור היה להצטרף לרובע החירות העומד על הרמן מקניל בייצור בשנת 1916.

ללא ספק, שלושה עיצובים חדשים היו עבודה רבה והראיות לכך שהזמן התחיל להתרחק מהמנטה כשהגיע הזמן לכך ששלושתם יהיו מוכנים לשחרור בשנת 1916. העיצוב החדש ברובע היה האחרון מבין השלושה שהיה הוכן וזה הביא למצב של 52,000 מנטה בלבד של 1916 רובעים, כאשר הייצור התבצע רק במתקן בפילדלפיה.

בשנת 1917 נראה כי המנטות עבור הרבעים החדשים יצאו די מהר עם מטען של 8,792,000 שיוצר בפילדלפיה, יחד עם 1,509,200 מדנוור, ו 1,952,000 מסן פרנסיסקו. בשלב זה חל שינוי בעיצוב והביא לרבעון החופש העומד מסוג II.

במהלך השנים היו מספר רב של הערות הנוגעות לשינויי העיצוב שנעשו בשנת 1917. המאפיינים העיקריים של השינויים היו שריון שהונח על החלק הקדמי לכיסוי מה שהיה שד חשוף ושלושה כוכבים שהונחו מתחת לנשר מאחור.

שלושת הכוכבים לא התייחסו להרבה הערות, אך כיסוי השד של ליברטי הניב שפע של ספקולציות לאורך השנים לפיהן אנשים נעלבו מהשד החשוף. מכיוון שנראה כי השינוי לא אושר על ידי הקונגרס, היו שהציעו כי השינויים לא היו חוקיים.

אם הייתה מחלוקת לגבי שד חשוף, לא נראה שיש רשומות המאשרות שזה קרה אי פעם. לאמיתו של דבר, זה לא היה יוצא דופן עם חזה חשוף. אם יש הסבר לתוספת המגן, סביר להניח שהוא יימצא בשדות הקרב של אירופה כשמלחמת העולם הראשונה השתוללה.

הופעתם של העיצובים החדשים המכונים מגורי חירות עומדת מסוג II סימנה את סיום סוג I לאחר ארבעה מטבעות בלבד עם 1916 עם מנטה של ​​52,000 ואילו שניים מהאחרים (1917-D ו- 1917-S) היו שניהם תחת 2 מיליון. זה הופך את 1917 לבחירה האמיתית היחידה עבור אספני טיפוסים וזה גורם לבעיה מכיוון שיש מספיק ביקוש בכדי לשמור על מחירים גבוהים ממה שהיה בדרך כלל צפוי למנטה בשפע.