כמה מרגיש חירשות פתאומית
דמיין לעצמך להתעורר בוקר אחד ולהיות חירש. או שאולי תאונה ופתאום אתה לא שומע. להתחרש פתאום זו חוויה שמשנה חיים. כל כך הרבה ביקורי רופאים ומומחים. כל השאלות - ללא תשובה: מה לא בסדר? האם שמיעתי תחזור? האם ניתן לתקן את זה? האם אי פעם אשמע שוב? איפה שהכל היה רגיל, אתה כבר לא מתמודד עם עבודה, מדבר עם משפחה וחברים, שומע את הרדיו או הטלוויזיה. השימוש בטלפון איננו מהשאלות שאינך יכול אפילו לומר אם הדלקת מכשירים או את המכונית!

יש כעס, פחד, תסכול - אתגר מוחלט לזהותך. העולם כבר לא הגיוני ונדרש חווית למידה חדשה לגמרי. משפחה וחברים לא מבינים (או לא) ומבינים ולעיתים קרובות הם מעט עזרה ונוחות. דרוש כוח רב כדי להתגבר על מוגבלות של חירשות פתאומית.

לאחרונה קראתי סיפור על ילד שביום הולדתו ה -13 בשנות השבעים, היה קורבן להפצצות ה- IRA בלונדון (1). בן רגע הוא היה מצולק לכל החיים אבל הדבר הגרוע ביותר היה קולות הפיצוץ שהרסו את שמיעתו. דקה אחת הוא היה ילד רגיל והיה מצפה לארוחת הצהריים של יום ההולדת שלו, כשהוא מתמודד עם כאבים קיצוניים ואפילו לא הצליח לתקשר זאת כראוי מכיוון שהוא לא יכול היה לשמוע את קולו שלו ולא חשב שמישהו מקשיב.

מכיוון שהוא לא יכול היה לשמוע הוא הפסיק לדבר וברגע שהפציעות האיומות נרפאו, היה צריך ללמד אותו לדבר שוב. הוא היה צריך ללמוד את צליל השפה מבלי לשמוע אותה בפועל. המבטאים, המגרש, המהירות והאינטונציה. בית הספר היה אתגר. הוא איבד את חבריו ועבר לבית ספר מיוחד לחירשים בו היה זר. הוא לא ידע שפת סימנים כך שלא יכול היה להבין אבל הוא למד כי זה הדבר היחיד שהציל אותו מעולמו הדומם.

בספר הוא מתאר כיצד התגעגע לגיל ההתבגרות שלו. מעולם לא הייתה לו הזדמנות להאזין למוזיקה של בני גילו, הוא לא צפה בטלוויזיה ולא בילה עם חבריו בפאבים נהנים מנטילת הנעורים ומפטפטים את הבנות. הוא היה מבודד ואסיר בגופו.
אנשים רבים חירשים בהדרגה במיוחד כשהם מתבגרים. תוך כדי כך הם מבצעים התאמות קלות לחייהם כך שיוכלו להתמודד. אין שום נקודה אחת בה הם יכולים לומר 'היי אני חירש'. אנשים אלה מסתגלים לחירשות ככל שהם עוברים וכל התאמה היא יחסית מינורית ולכן אין להם השפעה של חירשות פתאומית.

(1) הרדי, ז'ולס: ספרי כיס בשנת Altered Land 2002

הוראות וידאו: The Symptoms of General Anxiety and Panic Disorder (מאי 2024).