מבוא לניאמה
השיעורים האתיים של היוגה מתחילים עם יאמה ו ניאמה. בדומה לעשרת הדיברות של המסורת היהודית-נוצרית, גם המצוות של היוגה מציעות הוראות מה לא לעשות - יאמה - וגם על מה לעשות, את ניאמה. כפי שנכון גם בנצרות יהודית, הוראות אלה מכסות את העולמות החיצוניים והפנימיים כאחד. במערכת האמונות היוגיות, יאמה עודד התנהגות מתאימה בעת אינטראקציה עם הקהילה הרחבה, בעוד ש ניאמה מציעים אידיאלים לעצמי הפנימי של האדם. יש חמישה ניאמה: saucha,, או טוהר; סנטושה, או שביעות רצון; טאפאס, מתורגם בדרך כלל כ"חום "אך גם כ"משמעת"; svadyaya או לימוד עצמי; ו ishvara pranidhana, או כניעה לכוח הגבוה של האדם.

שימו לב שחיים בברית עם ניאמה נראה שכמעט דורש מאדם להשתתף בתוכנית קבועה של תנועה ומדיטציה. בדומה לינג ויאנג של המסורת הסינית, ניגודים אלה הם המפתח לחיבור הגוף והנפש, מרכיב מרכזי בתרגול היוגי. קשה לאמן בצורה אפקטיבית אחד מבלי שהאחר ישתף פעולה, נקודה שמדגישים את ארגון מסלול שמונה הגפיים של פטנג'לי. ה יאמה מכוונים כלפי חוץ, ואילו ניאמה פנה פנימה. זה נכון גם לגבי אסאנה, ו פראניאמה שעובדים את הגוף והנשימה וכך מכינים אותנו לארבעת הגפיים הבאים, שקובעים שיטה מתקדמת לסגת מעולם החושים לעסוק בעולמות הפנימיים שלנו. הפרדוקס כאן הוא שברגע שאחד עוסק במלואו כלפי פנים, אז מגלה שאין הפרדה מבחוץ. זה מחזיר אותנו לרעיון האחדות שנמצאת אי פעם ביקום, אחת התורות המרכזיות של הדרך היוגית.

כמו יאמה, ה ניאמה מייצגים אידיאלים שרובנו יכולים רק לקוות להגיע בצורה לא מושלמת לחלק מהזמן. זו אולי אחת הסיבות לכך שאנו דנים אסאנה כתרגול; מכיוון שלעולם לא נוכל להגיע לשלמות קבועה בחיינו, חשוב להתחבר למצבנו הנוכחי. הביטוי הפופולרי "זה מה שהוא" מציע עיקרון מרכזי אחד מכל אחד מהם יאמה ו ניאמה: החיבור למקום בו אנו נמצאים הוא המאפשר לנו להתקדם. איננו יכולים להשתפר אלא אם כן אנו מקבלים את ההווה, אך ברגע שאנו עושים זאת, הרגע הנוכחי הוא בעל עוצמה פנימית.

לעולם לא ניתן לטהר את גופנו לחלוטין. אנו תמיד נתנסה בקנאה ותשוקה. ישנם ימים שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר במיטה. חלקים מהאישיות שלנו, ברגע שהתגלו, תמיד יפתיעו. ולהיכנע לכוח גדול מאיתנו? אין זה פלא שיש אנשים שרואים במילה 'אגו' ראשי תיבות של 'Edging God Out'. כל ה ניאמה דורשים מאמץ, ואף אחד מהם אינם תנאים קבועים. אולם כאשר מתורגלים בהכנעה, הם מאפשרים לנו לראות דרך חיים גדולה בהרבה מזו שאותה תומכת בתרבויות המערב, כזו שמחברת אותנו זה עם זה, עם העולם החי, ועם האלוהית, בעבר, בהווה ובעתיד. .