המשאלה הגוועת של ליידי טיכבורן


הליידי Mabella Tichborne הייתה אישה בעלת אופי מוסרי שחיה באנגליה עם בעלה האומלל, סר רוג'ר דה טיכבורן, עד מותה בשנת 1150.

ליידי טיכבורן לא הייתה אישה בריאה, ועם מיטת המוות שלה ביקשה מבעלה להעניק לה משאלה גוססת.

מבלה ביקשה מבעלה לתת כיכר לחם לכל אחד מהעניים בכל שנה ב- 25 במרץ, יום החג של מרים הבתולה.

לסר ריצ'רד לא היה חמלה לאף אחד, ואמר לה שהוא ייתן סכום השווה למוני האדמה שהיא יכולה לחצות בזמן שנשא לפיד מואר.

ליידי הטובה והחסדנית הפתיעה את בעלה, גררה את עצמה מהמיטה שלה וזחלה מעל 23 דונם של אחוזת טיכבורן. הארץ ידועה עדיין כזחילה.

ליידי מבלה, למרות שהיא מכובדת, גבולותיה. היא אמרה לבעלה אם הוא או מישהו מבני המשפחה יפסיקו לחלק את הלחם השנתי, יהיה עליהם קללה וקו טיכבורן ימות. הקללה המשיכה לגזור כי משבעה בנים יופקו שבע בנות, שם המשפחה יימות, והבית יתפורר עד היסוד.

סר רוג'ר אולי היה קמצני, אבל הוא לא היה טיפש, והמסורת נמשכה למעלה מ -600 שנה. השלטון המקומי נהיה מתוסכל מהזרם של נמלים ושובביות לעיר מדי שנה, ונמנע מההתרסקות בשנת 1794.

בשנת 1802 נפטר בן 13. בשנת 1803 קרס חלק מהבית הישן. באותה תקופה התפארו הטיכורנים בשבעה בנים. בעשור שלאחר מכן, שלושה בנים נוספים נפטרו באופן מסתורי. בשנת 1821 נולד הבן הגדול, הנרי, לשבע בנות.

בשנת 1826, אולי כהגנה מפני הקללה, שינה הבן השלישי, אדוארד, את שמו לדובי. הוא אמנם ייצר את היורש הגברי המבוקש כל כך, אך הילד נפטר לפתע בגיל שש.

הדומה שוחזרה זמן קצר לאחר מכן, והיא נמשכת עד היום על ידי משפחת טיכבורן, אם כי היא השתנתה מעט: כל שנה ב- 25 במרץ, אם תגיע מהכפר טיכבורן או מהכפר צ'ריטון, תקבל ליטר של קמח. כל ילד מקבל חצי ליטר קמח משובח.







הפניות / מקורות:


ונטורה, ורלה. ספר הביזאר: עובדות פריקיות וסיפורים מוזרים. SF: ווייזר
ספרים, 2008.

//en.wikipedia.org/wiki/Tichborne_Dole


//www.historic-uk.com/CultureUK/TichborneDole.htm


//www.bbc.co.uk/legacies/myths_legends/england/southampton/article_4.shtml