מדבר עם האופוזיציה
בגיליון האחרון של "ניוזוויק" כתב ריצ'רד מול, נשיא הסמינר פולר פולר, קטע נקודת מבט שנקרא "פחות צועק, מדבר יותר."

ד"ר מור אומר שהוא היה רוצה לראות אותנו מנהלים שיחה. הייתי שמח לנהל שיחה עם ד"ר מואו אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל. יש לו ואני דעות שונות על הרבה דברים. אני גם נוצרי, אבל אני לא נוצרי אוונגליסטי. אני לא מאמין להרבה דברים שהוא מתייחס אליהם. אני מכבד גם את זכותו להחזיק בכל דעה שיש לו והייתי מגן עד מוות על זכותו להביע אותה. זה לא קל אבל אם אני מאמין לזכותנו לדיבור חופשי, אז הזכות הזו צריכה להרחיב על אנשים שאומרים דברים שאני לא מסכים איתם.

ברמה האישית, אני מאמין שהדרך הטובה ביותר לנהל את השיחות הללו היא למצוא בסיס משותף. לדוגמה, גם דוקטור מול וגם אני הקדשנו את הקריירה שלנו לשירות. לשנינו אמונה חזקה, אם כי באה לידי ביטוי אחרת. לד"ר מוּו וָנִי יש תשוקה לצדק חברתי. שנינו גרנו בגרנד ראפידס, מישיגן. מעניין אם הוא גם מעריץ של Yesterdog?

זה יכול להתחיל את השיחה: מה היסטער שלך האהוב עליך, ד"ר מואו? אנחנו יכולים לדבר על הדברים שיש לנו במשותף. אנחנו יכולים לדבר על איך הגענו לקיים אמונות אלה ואנחנו יכולים לשתף אותנו בחוויות שעיצבו את האמונה שלנו ואת השקפות העולם שלנו. אנו עשויים אפילו ללמוד משהו אחד מהשני.

רוב הסיכויים שלא נשנה זה את עמדותיו של זה. לפחות לא לגמרי. מה שאנחנו יכולים לצפות הוא שנבין אחד את השני קצת יותר טוב, שיהיה לנו מערכות יחסים חזקות יותר. אנו עשויים ללמוד דברים חדשים המשנים את התפיסה שלנו. הייתי הגורם לכך שיותר מאדם אחד החליט שההומואים לא היו בשווי משקל עם פדופיל או רוצח. לא בגלל שאמרתי להם זאת אלא בגלל שהראיתי להם זאת. אני בדיוק למי שהם לא מצפים: אני אישה עם אמונה חזקה, עם דעות מושקעות שגם נותנת להם את הכבוד לאפשר להם את הדעות והרגשות שלהם עצמם. כולם לא מסכימים איתי ששוויון בנישואין חשוב, שלדעות דתיות אין מקום בממשלתנו או שההפלה צריכה להיות חוקית. למעשה, רבים מהם לא עושים זאת. זה בסדר. אני גם לא מסכים איתם.

זה רק אחד מאותם אנשים, אגב, שהחזיר אותי לאמונה. עזבתי את הכנסייה כשיצאתי. אינספור אנשים אמרו לי שאם לא "מוותר על חטא ההומוסקסואליות", הייתי ארורה. עשיתי קצת מחקר ומה שמצאתי הדהים אותי. התנ"ך אינו עקבי ונוצרים סלקטיביים במה שאנחנו מפרשים כפשוטו. התרגזתי, וכשהייתי בן 20 החלטתי שכל העניין הוא שטויות. התעלמתי ממה שידעתי ומה הרגשתי והתעלמתי מאלוהים. ואז פגשתי אישה שהראתה לי שלא כל הנוצרים הם כאלה, שלא כולנו צבועים וגדולים. היא הראתה לי שהיא ואני יכולים לחלוק על דעתנו בפראות ובכל זאת לכבד אחד את אמונותיו של זה. התחלתי לתת לעצמי להאמין. הנה אני, הרבה שנים אחר כך, נוצרי פעיל ומתרגל.

יש לנו משהו שאנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני. מבחינתי, מה שמקשה הוא שרוב הנוצרים שאני פוגש לא מתעניינים בדיאלוג. הם מעוניינים להיות צודקים. אני בטוח למדי שאפשר לומר גם על שנינו. אני חושד שדרוש שנפסיק לנסות להיות מובנים וננסה להבין. להרפות מהצורך להיות "צודק" ולהתמקד בצדקנות. אל תטעו, אני לא מתכוון לצדקני. לא, אני מתכוון להגדרה כמו במילון Merriam-Webster: לפעול או להיות בהתאם למה שצודק, מכובד וחף מאשמה או לא נכון. לעולם אין זה צדק להתייחס למישהו בחוסר כבוד, לדמוניזציה למישהו שאינו מכיר. בין אם אתה חולק את אמונתי הנוצרית ובין אם לא, בוודאי שאתה יכול להסכים שזה רעיון טוב להתנהג בהתאם לצודק ומכובד.

אולי זה המקום בו אנו מתחילים. אנו מתחילים להתנהג בצדק. אנו יודעים לאן ההתנהגות בצדקנות השיגה אותנו. הגיע הזמן למצוא דרך חדשה.

הוראות וידאו: כנס "מדברים בחירות" - אחד על אחד עם יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' (אַפּרִיל 2024).