בחירת קייטנות כולל
אם אתה שוקל באיזה קייטנה לרשום ילד עם צרכים מיוחדים, בין אם זה מחנה יום או בין לילה, בטח כבר חשבת על כל הנקודות שכל הורה היה לוקח בחשבון. ישנם נושאי תמיכה ופיקוח במחנות הזרם המרכזי שלא נוכל להניח שהם יתאימו יותר במחנות לילדים עם צרכים מיוחדים. אפשרות נוספת היא לנסות קייטנה משפחתית או נסיגה בסוף השבוע, כך שנבין את האפשרויות כמו גם את הסיבוכים הייחודיים שכל ילד עשוי לחוות. להכיר את ילדינו לשירים במחנה, להקים אוהל בחצר האחורית להרפתקה של שעתיים עם חברים, או לקמפינג משפחתי עם תמיכה עשויות להיות אופציות מצוינות.

יתכן שתגלה שיש לחץ גדול מאחרים בקהילת הסנגורים שלך לבחור מחנה עם צרכים מיוחדים ספציפיים, או לנסות את מחנה הזרם המרכזי העוסק בהכלה - או שיקבל את ילדך כראשון באבחון שלו. רק שיש לך את טובת ילדך בלב, ואת האחריות להחלטה שלך לא ניתן להטיל על אף אחד אחר. ההצעה שלי היא לקחת נשימה עמוקה וללכת על זה - יש לנו את אותה הזכות לעשות בחירות נהדרות וטעויות מצערות מעט כהורים לבני גילם המרכזי של ילדינו.

יש לי עדיין 'רגעי נורה' ו'מכות הלב 'לגבי החלטות שאני מקבל לבני - זה בכל כרטיסי' אימא האיחוד 'שלנו. אנחנו באמת לא יכולים לדעת מה נמצא מעבר לפינה, וכמובן, כשנדע טוב יותר, נעשה יותר טוב - אבל לרוב הדברים מסתדרים בסדר גמור.

אם אתה עובר בין שליחת ילדך למחנה ספציפי 'צרכים מיוחדים' לבין אחד מהזרמים המרכזיים, היזהר. הוא או היא עשויים לבחור בקיץ הבא לנסוע למחנה הקיץ שמצאת עכשיו עבורו * ו * כל מחנה כולל שתמצאו בין לעת לעת. רוב הילדים אוהבים לעשות את שתי החוויות החיוביות.

כשהילדים שלי היו צעירים מאוד, חבר שכנע אותי לקחת אותם למחנה משפחתי לסוף השבוע שהתחיל על ידי שני גברים שהיוו השראה מלקיחת ילדים 'נכים חלקית'. כך תיאר העלון את הילדים והמילים האלה דבקו איתי מאז.

לכל משפחה שחנה באותו סוף שבוע נולד ילד עם מוגבלות, אך זו הייתה הקהילה הכלילה הראשונה האמיתית שחוויתי. בחלקה, האווירה נוצרה מכיוון שלחלק מהילדים היו מוגבלות 'בלתי נראית' - כך שלא ידענו אם ילד הוא אח או מיינסטרים או שיש לו אבחנה.

מרבית האווירה נבעה מהמתנדבים שסיפקו את האוכל, ארוחות בישלו וניקו כך שהורים יוכלו לבלות את כל זמננו 'להיות' במחנה עם ילדינו. לא היינו צריכים 'להעלות את המודעות' או לבצע אימונים של צוות. כל ילדינו היו ילדים מהזרם המרכזי, חלקם 'מוגבלים חלקית' לא משנה מה האבחנה או היכולות שלהם.

הייתה לנו תחילה ההזדמנות להכיר את הילדים של אנשים אחרים. לידת בן או בת עם אבחנה אחת אינה גורמת לנו לשום מקום להיות בקיאים באשר לאבחנה של ילד אחר עם צרכים מיוחדים. הידיעה עד כמה ילדנו הייחודי עם צרכים מיוחדים עשוי לא לעזור לנו להבין שילדים אחרים עם אותה אבחנה שונים זה מזה כמו שילדנו שונה מהם.

האחים המיינסטרים מלמדים אותנו טוב יותר מכל אחד אחר שלכל הילדים יש צרכים מיוחדים, ובאותם מחנות שמעולם לא נולד להם ילד עם מוגבלות, היו רק קמפינגים במיינסטרים אשר לכל אחד מהם יש אתגרים ייחודיים שהם יוכלו להתאים להם מבלי לתת להם מחשבה שנייה.

למדתי יותר על זה כאשר הבן שלי היה בצופי צופים מאשר בכל מקום אחר. אחותו הייתה בחוליות וצופים, וגדלתי עם כל בני דודיו של הבנים, אבל שום דבר לא הכין אותי עד כמה כל ילד אחר ייחודי ונפלא כמו מחנות צופים, פגישות, אירועים וטיולים.

ילדים רבים, אם לא רוב, המיינסטרים יודעים שהם אינם 'מושלמים' ודואגים שגם כולם יודעים זאת. כאשר ילדינו משתלבים במחנות הזרם המרכזי, בכיתות הלימוד, בתוכניות הפארקים, בבית הספר ביום ראשון, צופים, ליגה קטנה או בכל מקום אחר, הם מוצאים בני גילם המיינסטרים המכירים בהם 'מוגבלים חלקית' כאשר הם נפגשים וכבני גילם כשבילו יחד.

אני מאמין שזה בערך אותו הדבר כאשר ילדים עם מוגבלות גדלים כלולים מההתחלה. אז לא כל כך משנה איפה הילדים שלנו לומדים ליהנות מאנשים אחרים וליהנות יחד. הדבר החשוב ביותר הוא שיש להם גישה לעושר הניסיון שפעילויות חוץ-לימודיות מספקות. כמה אמהות מקימות פעילויות קייטנה לילדים ולחבריהן בבית; אחרים כוללים חבר לטיולי יום או חופשות.

אפילו בתוכנית 'מיוחדת' בנים ובנותינו נפגשים עם ילדים אחרים וחולקים חוויות מדהימות. ילדים אחרים עם מוגבלות הם יקרים וייחודיים כמו חברים כמו ילדים במיינסטרים במסגרות רגילות. הכללה אינה מקום, זוהי דרך לעשות דברים כך שכולם ירגישו רצויים ומוצאים את התמיכה המגיעה להם.

מרבית האמהות נרגשות ללמוד על הזדמנויות כלולות עבור ילדיהם עם צרכים מיוחדים. במשך כל חיי הייתי "הכל על הכללה" של בני. אבל יש לו גם חברים שיש להם מוגבלויות, חלקם שגדלו כמו שהוא עשה במיינסטרים, ויש כאלה שגדלו בתוכניות 'מיוחדות'.

קהילה כוללת באמת צריכה כנראה לא לומר שילד אחד עם מוגבלות הוא היחיד עם אבחנה בקבוצה, גם אם לכל שאר הילדים יש צרכים מיוחדים 'טיפוסיים' משלהם. אבל ההכללה היא על כל מי שנחשב לתומך, וזה יכול לקרות בכל קבוצה או תוכנית.

כל החברים של ילדינו הם טיפוסיים מכיוון שהם שייכים למגוון הרחב של הקהילה. אין קהילת חיים נפרדת לילדים שלנו ולבני גילם המיינסטרים. אז אולי נראה כאילו התקדמות לעבר הגדרות מכילה יכולה להיות טיול ארוך, אך במציאות כל שעלינו לעשות הוא לכלול ולהקפיד על בני גילם המיינסטרים של ילדינו ויש לנו את הקהילה המתאימה ביותר לכולנו.

עיין בספריה הציבורית שלך, בחנות הספרים המקומית או בחנות המקוונת כדי למצוא שירים וספרים במחנות קיץ או שר שירים לאורך השיר - קאמפאוט בוולט דיסני וורלד

מחנה אמא: כיף שווה קיץ לילדים - טרי מאורו
//specialchildren.about.com/od/specialneedssummercamps/tp/campmom.htm

סרטון מחנה פריים טיים
//www.youtube.com/watch?v=IcbWmE1ZG38&feature=youtu.be

הוראות וידאו: ''זו בחירה אמיתית לעשות משהו עם בני אדם": יהונתן הוא במאי תיאטרון | 800 בפסיכומטרי (אַפּרִיל 2024).