סקירה - מרי הארורה
זהו הופעת בכורה מרגשת של Bloody Mary, אחת הלהקות הראשונות שנחתמו ל- SixSixSix Records, הלייבל החדש של דייב פייבוס (לשעבר מ- Cradle of Filth). הם מאיטליה ויש להם צליל גותי מעניין שהוא מוכר וחדש בו זמנית. הם נשמעים כמו שילוב של H.I.M., רוברט סמית מ- The Cure, ו- "Low" -era Bowie בחזית הנדנדים של שנות ה -80 The Fixx. בלעם והמלאך, מישהו?

בלאדי מרי הוא הסולן אלדברן, הגיטריסטים סטריינג'ר ולמונטיין, הבסיסט לה-רוז 'ויורגן על תופים.

לא נשמע כמו להקה חדשה, הם מתנפצים מהשער עם פותחן "Icy Blue". פעימה קבועה עוגנת את הגיטרות הקראנצ'יות המקיפות את שירה המת-אך-עדיין-חי של אלדברן. זה מסלול חזק וחזק שצריך לשחק במועדוני ריקוד. זה כבד אבל יש לו רגישות מלודית אמיתית שמתגלגלת כמו שהיא מתנדנדת.

"טיפות" ממשיכות באותה הווריד, מלודיות ועגלות עם מקהלה נהדרת. "אני לא אהיה מרגיש" נחתך מאותו בד. "הפסק לשרוף" הוא חתך איטי יותר ואלדברן מתקרב לשטח פיטר סטיל (סוג O שלילי) עם עיבוד הארון התחתון שלו.

"Judas Spite" משנה מעט את הקצב ומבהיר את מילותיו המוזרות אך הוא שיר מעולה. "ההזדמנות השנייה" מתגלגל בקצב מהיר יותר מהשאר --- מקהלה טובה כאן. "למד לעוף" המפתיע מראה צד רך יותר של הלהקה לחלק הראשון של השיר לפני שהגיטרות נכנסות פנימה. "אחות קטנה" ו"פני הגשם ", שסוגר את התקליט, שניהם רוקרים סולידיים.

אף על פי שהחלק האחרון של התקליטור מפגר מעט, בכך שהוא נשמע מעט דומה, התקליט מצליח במחצית הראשונה המצוינת (במיוחד "Icy Blue" ו- "Drops") והאיכות הכוללת של כל אחד מעשר הקיצוצים. ההפקה טובה והרשומה לא קורעת אותך, פשוט נופלת מסימן 40 הדקות.

בלאדי מרי, עם דמותם הגותית המסתורית, הצליל המלוטש וארסנל השירים החזק נראים כאקט חי חזק ובינתיים יש ברדיו הרוק כמה להיטים פוטנציאליים עם התקליט הזה.

הוראות וידאו: מרי פופינס חוזרת: ביקורת (ללא ספויילרים) | שובר מסך (אַפּרִיל 2024).