הגיע הזמן להסתגר וללכת מפיילר, גואה

• מאי 4, 2024

כתפי התחילה לנגן והקש האחרון היה שינתי כואב מלכות ימין. זה היה זה. היינו צריכים ללכת הביתה למיטה שלי. כן, זה נהדר לבוא לגואה ולעבוד ולארגן את הבית כולו, אבל זה בסדר כל עוד אתה בסדר. מבחינתי שמץ של מחלה ואני רוצה מיטה וכרית משלי.

אז במקום לצאת יום אחר כך ביום ראשון, יצאנו ביום שישי. ערמנו את המכונית לילה קודם לכן, פשוט עם בקבוק תה ונעלנו את הבית, סוגרים את מד המים והשער, יצאנו לדרך בשעה 5 בבוקר. כל הכפר ישן כשיצאנו, אפילו כלבי הכפר. בדרך כלל הם יגדירו מיילל אם הם מופרעים. אבל הערמה בערב לפני כן בהחלט עשתה את ההבדל העצום לזמן העזיבה שלנו. אף אחד לא נתקל ונפילה בחושך, שכן חזית הבית מעט מבולגנת עם הגשמים הכבדים והטחב הסמיך על השביל שנכנס.

הכבישים ריקים בשעה ואורות הרחוב עדיין דולקים באפלה למחצה. אנו עכשיו מקצוענים לבחור את הדרך הנכונה וכך אנו פונים היישר דרך פנג'ים, מדגאון וקאנקונה ותוך זמן קצר היינו בגבול גואה וקרנטקה. לא נעצרנו לבדוק אם יש משקאות חריפים. הם בכל מקרה היו מאוכזבים מכיוון שאנחנו כמעט טיפוסיים. לגברים היה קאגי פני אחד בכל יום ביום האחרון מגואה בדיוק כמטרה אחרונה. הם מנמנמים את זה בשבעה למעלה אז אני תוהה מה הטעם הסופי!

יש ערפל עבה הנאחז בראש שדות כשאנחנו מתקרבים אליו. זה נראה מוזר כאילו אנחנו במקום על טבעי. בכל נובמבר כשאנחנו פונים הביתה, אנו מבחינים בתופעה הזו ממש עד לקרוואר. זה לא קורה בחודשים החמים יותר. ברגע שאנחנו יוצאים מגואה ונכנסים לקרנטקה והשמש מתחילה לטפס, הערפל מתפוגג וצריך לתלות את המטוס.

יש לנו תחנת בור שיש בקרוואר. בכביש המהיר יש מקום טבעוני עם המנות והאידליס הרגילים ביותר אבל הקפה אלוהי. אנחנו עוצרים לקפה שכן לרוב יש לנו קופסת פאוס שחיפצנו בחמאה וגבינה כדי להימנע מהפסקות הבור הארוכות. המקום תמיד עמוס במטיילים והפעם נדמה שהוא מסתובב מדיקטט ממשלתי, להתרחק מטר וחצי מהכביש בגלל הרחבת הכביש.

המסעדה הקטנה תחת כיפת השמיים נבזזה על הכביש, כך שבוני נאלצה למצוא את המלון שבאמת לקנות את הקפה ממנו וכל קפה עולה Rs 23 עכשיו! כן - נעלמו ימי הקפה של 5 דולר. למרבה המזל הם לא ממתיקים אותה יותר מדי ולכן אוכל להתמודד עם ספל, להודות בכך שאני חולה סוכרת.

הדרכים ברורות ונפלאות, אבל את רוב זמני אני מקארוואר ואילך משרבטים בכסף כדי לשלם את האגרה האינסופית. אבל כמו שאמרתי קודם, שווה את זה, הכבישים חלקים ונהדרים לנהיגה עליהם. הנקודה היחידה שהלוואי שהם ישלטו הם הטרקטורים המתנדנדים לכבישים מהכפרים. די בטוח שהם הגורם לכמה משאיות ומכוניות שהתרסקו למרזבים, בדרך.